top of page

רועי זפרני

במאי, תסריטאי, סופר ומרצה

בלוג

סיפורים, ריאיונות, כתבות ועוד.

הכל על הקסם שביצירה: טיפים לכתיבה, תסריטאות, ספרים, סרטים ואפילו בינה מלאכותית.

 

רועי זפרני square LQ.jpg

הסיפור שלי

בדיוק כאן ישבה לה ביוגרפיה מקצועית ומרשימה במיוחד. ואז כמה חברים חשבו שעדיף שהיא תיכתב בגוף ראשון. אם יש משהו שאני שונא כמעט כמו מלפפונים, זה לדבר על עצמי. ועוד בגוף ראשון!

 

טוב, ננסה. ראו הוזהרתם, כשאני מתחיל, אני לא עוצר…

 

אז הסיפור שלי התחיל ממש בילדות. הייתה לי תשוקה בלתי מוסברת לספר סיפורים. הגננת שלי, חביבה, התפעלה ואמרה לאמא שלי "הילד שלך, זה משהו מיוחד! יש לו שפה כל כך עשירה ויכולת ביטוי ייחודית. הוא יהיה סופר, תזכרי מה אני אומרת לך!" אמא התרגשה, בכתה, כמו בכל אספת הורים, והזכירה לי את הנבואה של חביבה שוב ושוב. 

 

כמה שנים אחר כך, הייתי בן 12. התחלתי להפיק סרטים קצרים, קליפים לבר מצווה של חברים, ואפילו אספתי את כל מי שיכולתי מהשכונה שלנו בראשון לציון כדי ליצור שני סרטים ארוכים. הראשון - קומדיה פרועה, והשני - סרט אימה. 

 

כן, כבר בהתחלה הייתי מדלג בין ז'אנרים ועושה מה שעושה לי טוב. 

 

חלפו עוד כמה שנים, המשכתי ליצור סרטים. הפעם בעיקר פרסומות וסרטי תדמית לעסקים.

 

בתור מי שמאוד אוהב ללמוד (מוזר, יודע), הרגשתי שאני חייב ללכת עד הסוף עם התשוקה שלי לסיפורים, ונרשמתי ללימודי תקשורת וקולנוע בבית הספר לחינוך של סמינר הקיבוצים. אחרי ארבע שנים ארוכות ואינטנסיביות במיוחד, סיימתי את התואר הראשון. 

 

התחלתי ללמד תקשורת וקולנוע, ובמקביל המשכתי ללימודי מנהל עסקים במל"א, עם התמחות בשיווק. בשלב הזה כבר הייתי אבא לשני ילדים ובעל עסק טרי, מה שהפך את הלימודים לאתגר גדול יותר. אחרי שנתיים אינטנסיביות - סיימתי גם את התואר השני, בהצטיינות יתרה.

 

עכשיו, יש לי שאלה. לא נעים להתרברב, אבל אם כבר ביקשתם ביוגרפיה בגוף ראשון - תסבלו: מי לדעתכם קיבל את ממוצע הציונים הכי גבוה במכללה בכל הזמנים? מממ… כן, ההוא בתמונה למעלה. גם חתיך וגם חכם! ואם רק היה אפשר לטוס עכשיו לטורקיה, לאיזו השתלת שיער בקטנה - הייתם מקבלים דוגמן!

 

משם, המשכתי ללימודי תסריטאות ב-UCLA. וזה לא שפספסתי איזשהו שיעור תסריטאות בארבע השנים שלמדתי קולנוע. אבל כבר הבנתם שאני אוהב ללמוד, ואם כבר להעשיר את הידע, אז באוניברסיטה הציבורית הכי טובה בארצות הברית (בפערררר…)

ב-UCLA כתבתי שני תסריטים, שהפכו בהמשך לספרים שאתם מכירים. הראשון Mondays with Amy (שהפך ל"כנפיים מנייר") והשני Cursed (שהפך ל"מקולל"). 

 

במקביל ליותר מדי שנים באקדמיה, המשכתי ליצור - כתבתי תסריטים, הפקתי סרטים דוקומנטריים, מגוון אירועי ספורט בינלאומיים ועוד. 

 

כמה פרויקטים שאני חייב לציין, כי בכל זאת, ביוגרפיה. 

  • "החולמים האחרים" - סרט תיעודי שעבדתי עליו לא פחות מארבע שנים, על קבוצה של ילדים נכים. הסרט הוקרן בלמעלה מ-200 פסטיבלים בעולם, זכה בפרסים רבים והכי חשוב - נגע בלבבות של כל כך הרבה אנשים. 

  • "על הקצה" - סרט תיעודי על אישה שמנסה לצאת ממעגל הסמים ולפתוח דף חדש בחייה. הופק על ידי חברה קנדית, הוקרן וזכה בפסטיבלים רבים. 

  • "עד הסוף אמיר" - סרט תיעודי על חייו ומותו של אמיר מנשה ז"ל, שנרצח בפיגוע בבורגס. נבחר כסרט הפתיחה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בבולגריה, ונצפה על ידי עשרות מיליוני אנשים לאחר שהוקרן בערוצי טלוויזיה בכל העולם. 

  • "על קצות האצבעות" - הסרט שגרם לי להתאהב בקולנוע תיעודי. סיפור על אמא לילדה עם עיכוב התפתחותי, שנלחמת למען עתיד טוב לבת שלה. אני זוכר שחזרתי מיום צילומים אחד, ודודה שלי דליה שאלה אותי: "נו, איך היה?" התשובה שלי הייתה: "היום הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים." פשוט לספר סיפורים מעוררי השראה. 

  • "הצעת הייעוץ" - עונה 2 - סדרה קנדית-אמריקאית שערכתי, בהשתתפות קווין פ. קוין, שותף בכיר במקינזי ומוביל תרגול האסטרטגיה העולמית של החברה. 

  • "אסי דיין: מר נפש" - סדרת סרטונים לספרו של אסי דיין, ולמעשה הפרויקט האחרון בחייו. היה לי הכבוד לעבוד ולהכיר אדם כל כך מיוחד ומוכשר. הסרט הוזמן על ידי פסטיבל הסרטים היהודי בווינה, וזכה להקרנה מיוחדת ולתשואות רבות (לאסי, כן?).

  • "מעבר לחומה" - סרט עלילתי קצר על מפגש מקרי בין ילד ישראלי לילד פלסטיני בין שני צידי חומת ההפרדה, בין עזה לנתיב העשרה. הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים, זכה בפרסים והגיע ליותר ממיליון וחצי צפיות ביוטיוב.

  • "החילזון שעזב את הבית" - ספר ילדים שכתבתי והפך ללהיט היסטרי, על חילזון שבטוח שמה שמאוד מעכב אותו בדרך לים, זו הקונכיה שלו. בדרך הוא ילמד על בשרו (זה נחשב בשר, הג'לי הזה?) שהקונכיה היא לא החולשה שלו, אלא היתרון שלו. 

  • "סיפור על סיפור" - סדרת סרטונים שאני מפרסם ברשתות החברתיות, ובה אני מספר על תהליך בניית סיפור, משתף טיפים, וגם מספר סיפורים שמשום מה המון אנשים אוהבים. אולי (אל תתפסו אותי במילה) בקרוב יהיה ספר. אולי.

  • "כנפיים מנייר" - אולי הפרויקט הכי חשוב שיצרתי. סיפור מעורר השראה על ילד ששונא את העולם. דרך מפגש עם ילדה נכה, הוא ינסה ללמוד לאהוב שוב את החיים. הספר זכה לעשרות אלפי ביקורות ושבחים, והפך לאחד הנמכרים בישראל בתוך זמן קצר. 

  • "מקולל" - קומדיה פרועה למבוגרים בלבד. אם "כנפיים מנייר" נכתב מתוך הצד העמוק במוח שלי, הספר הזה נכתב בדיוק מהצד שני. סיפור על גבר שדווקא בסוף הלילה הטוב בחייו, מוצא את עצמו מקולל בקללה אכזרית במיוחד. 

  • "להתחיל מחדש" - הפרויקט הזה, כמו הספרים הקודמים שלי, התחיל בכלל כתסריט. סדרת ספרים חדשה על ראש ארגון פשע שמנסה לחזור למוטב, בעולם שבו בלתי אפשרי להניף דגל לבן. הספר הראשון בסדרה יצא לאור, נמכר באלפי עותקים בתוך ימים ספורים והפך לרב מכר עוד לפני שהגיע לחנויות. 

אם נשארתם עד כאן, נשאר לי להגיד רק תודה. לא מובן מאליו שלקחתם את הזמן לקרוא. אני מאחל לכולנו ימים טובים יותר, של בריאות והגשמת חלומות. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

bottom of page