top of page
  • תמונת הסופר/תרועי זפרני

להתחיל מחדש - המוות של ג׳ו - ביקורת / טל ליאני




כשאתה מרגיש צורך לצעוק בבית "מאמי סיימתי את הספר", אתה יודע שקראת ספר מצויין. זה הסימן לעולם שהנה אתה חוזר לכדור הארץ אחרי שהתנתקת יומיים ושקעת בעולמות שיצר הסופר.


אני אנליסט בוול סטריט. אני כותב דוחות על מניות טכנולגיה למחייתי, וכך הגעתי לתוכן שרועי זפרני פרסם בנושאים של בינה מלאכותית.

ואז הגיע הפרק הראשון החינמי של הספר. נשביתי בקצב הארועים, בכתיבה הסוחפת הישירה והלא מליצית, וקניתי את המהדורה הדיגיטלית.


זה מסוג הספרים שאתה לא מניח מהיד עד שאתה מסיים. מתנתק. ספר טוב נמדד ביכולת הסופר לנתק את הקורא מהמציאות היומיומית, להכניס אותו לעולם דמיוני, עולם של מציאות אחרת, תוך יצירת תחושת מוחשיות.


נהניתי מקצה הארועים, מהתיאורים, מהמתח הבלתי נגמר והעלילה. הספר נכתב מנקודת מבטו של המאפיונר הרגיש, והכניס אותי ללבטיו, קשייו, כאביו ותחושותיו. הרגשתי שהייתי שם כמתבונן מהצד.


לא מכיר את הסופר באופן אישי, אבל ישבתי ברכבת הבוקר, בדרך למנהטן, ורציתי לפרגן.


דוז פואה.


טל ליאני


פורסם ב״קוראים - קהילה לאוהבי ספרים״


לקריאת הפרק הראשון ב״עברית״:


להזמנת ספר מודפס:


Comentarios


bottom of page